|
תיאוריות חוסר התאמה של ההומור מתמקדות באלמנטים
הקוגניטיביים של ההומור וטוענות, שבהומור יש מעבר פתאומי
ומפתיע בעיבוד הקוגניטיבי של האינפורמציה. חסידי גישה זו
טוענים שחוסר התאמה ולא ההשפלה, הוא המאפיין המרכזי של
כל הומור 1988) .(Monro, לפי גישה זו, ההומור מתקיים כאשר
מובאים ביחד שני רעיונות נפרדים, או מושגים, או מצבים,
בצורה מפתיעה או בלתי צפויה. חוסר התאמה הוגדר לעיתים
קרובות כ"תסכול הציפייה" מושג שטבע קאנט כשאמר:
"הומור נובע מטרנספורמציה פתאומית של ציפייה מתוחה ללא כלום"
p.168) 1963, .(Piddington,
תיאוריית חוסר ההתאמה שוכללה על-ידי קוסטלר)4691 (Kostler,
שטבע את המונח "Bisociation" כדי לתאר את תמצית ההומור.
קוסטלר טען שתמצית ההומור היא; קישור של שתי אסוציאציות
או תפיסה של אירוע בשני הקשרים שונים, שבדרך כלל נחשבים
בלתי מתאימים ורחוקים זה מזה, ואשר בדרך כלל אינם מתיישבים
זה עם זה. חוקרים בעלי גישה קוגניטיבית להומור גילו ספקנות
לגבי הטענה, שמצב של חוסר התאמה לבדו הכרחי ומספיק
להיווצרות הומור. הם טענו שנחוץ מרכיב חשוב נוסף והוא,
פתרון חוסר ההתאמה.
נרהרדט 1976) (Nerhardt, טען שמצב של חוסר התאמה לבדו
הכרחי ומספיק להיווצרות הומור.
לעומתו סולס 1983) ,(Suls, התומך במודל של פתרון חוסר
ההתאמה טוען, שהומור נוצר רק כאשר נפתרת בעיית
חוסר ההתאמה.
בדיוק כמו ששורת המחץ של בדיחה מעניקה את ההגיון לכל
מה שסופר קודם, כך נחוץ פתרון החוסר התאמה להבנת ההומור.
כאשר משווים את תיאוריות חוסר ההתאמה עם תיאוריות השחרור,
וההקלה ניתן לומר כי חסידי שתי הגישות מסכימים שהומור קשור
גם באלמנטים קוגניטיביים וגם באלמנטים רגשיים.
הם שונים בהדגשים אשר הם שמים על כל אחד מהמרכיבים הללו.
חסידי תיאוריות השחרור וההקלה מתמקדים יותר באספקטים רגשיים
אך מכירים בצורך של אלמנטים קוגניטיביים מתאימים.
מאידך, חסידי תיאוריות חוסר ההתאמה מדגישים את האלמנטים
הקוגניטיביים של ההומור אך מודים, בחשיבות האלמנטים הרגשיים.
|
