|
הצחוק הוא תכונה אוניברסלית. המושג "צחוק" מתייחס להגדרת
פעילות פיסית. הצחוק בדרך-כלל מלווה את חווית ההומור אך יכול
להתרחש ללא הומור. מסיבה זו קשה להבחין בשימוש בין שני
המושגים, או בתואמיהם "מצחיק" ו"הומוריסטי".
כמעט ואין תגובה אנושית שגרמה לכל כך הרבה דעות מנוגדות
כמו שנמצאו בעבודות העוסקות בצחוק.
גריג 1923 Grieg, אמר שהצחוק מצריך רגש.
לעומתו טען ברגסון 1911 Bergson, שהאדישות היא סביבתו
הטבעית של הצחוק. "אין לו לצחוק אויב גדול מהרגש".
הייזליט 1910) (Hazlitt, טען שהאדם הוא בעל החיים היחיד שצוחק
בעוד שדארווין 1872) (Darwin, טען שהבחין בצחוק גם אצל קופים.
פאנקספ ובורגדוף 1998) Burgdorf, & (Panksepp מצאו שאם
מניחים חולדות על גבן ומדגדגים אותן ליד בסיס הצוואר, הן מצייצות
מיד, בועטות ברגליהן באוויר ומתרגשות. תגובה רגשית זו הינה צחוק
בצורתו הפרימיטיבית שאולי משותף לכל היונקים.
פרובין 1996 Provine, שטען שצחוק איננו הומור בלבד אלא
גם קשר חברתי.
כששומעים צחוק אנו שומעים קולות שבני אדם משמיעים,
זו התנהגות אנושית בדרגה חברתית בסיסית ביותר,
בניגוד לצחוק שמשמיעים כתגובה לבדיחות.
צחוק זה כבר שייך להתפתחות מאוחרת בעלת גורם קוגניטיבי
ולשוני שהתפתח הרבה אחרי התפתחות הדיבור והשפה.
כשבוחנים צחוק רואים משהו קדום ופרימיטיבי.
אם נסתכל על הגרסה המודרנית יותר של צחוק, צחוק מבדיחות,
הרי זה משהו לשוני קוגניטיבי ושייך לתקופה האחרונה.
המוח האנושי, להערכת פרובין, מסוגל לקחת תגובה קדמונית
ולפתח אותה לכישורים נוספים המעובדים באזור המוח העילי.
ההנחה שללא ההומור החיים היו בלתי נסבלים, והצחוק הוא הביטוי
להנאה, הותקפה על-ידי מקדוגל 1922 McDougall, שטענתו
נשענה על נקודת מבט הפוכה.
מקדוגל טען שסיטואציות בהן מתעורר הצחוק הן בעיקרן בלתי
נעימות והיו גורמות לנו לחוסר שביעות רצון או לאי נעימות
אם לא היינו צוחקים עליהן.
הצחוק מהווה מנגנון ביולוגי של הסתגלות, שסתום בטחון פיזיולוגי
שעשוע פסיכולוגי, ווסת של יחסים חברתיים.
קוסטלר 1964 Kostler, הצביע על "פרדוכס הצחוק":
צחוק הוא השטח היצירתי היחיד שבו גירוי ברמה
גבוהה של מורכבות מחשבתית, מביא לתגובה מסיבית
ברמה של רפלקס פיזיולוגי.
הרגשות המתעוררים בתהליך שמיעתה של בדיחה מוצאים
את פורקנם בצחוק. לדברי קוסטלר התפקיד היחיד של רפלקס
הצחוק הוא פורקן של עירור עודף, אשר אינו מוצא פורקן
בדרך אחרת.
זיו ,1984 1996 מסכים שהומור קשור לצחוק והוא אחת
הסיבות העיקריות לצחוק, אך לא הסיבה היחידה. לא כל צחוק
נובע מהומור - כאשר מדגדגים אותך ואתה צוחק, זה לא הומור.
הדרך הטובה ביותר לדעת זיו להבין מהו הומור, היא לנסות לראות
מה מצחיק בני אדם. זו אחת הסיבות מדוע התיאוריות השונות
מתמקדות ברובן בצחוק, יותר מאשר בהומור.
|
