אחת מצורות ההומור המורכבות והבשלות ביותר,
היא האירוניה. האירוניה דורשת חשיבה פורמלית
והיא מחייבת הן את יוצרה והן את השומע אותה,
לפעילות אינטלקטואלית מורכבת.
האירוניה עשויה להיות מכוונת כלפי מצב, כלפי הזולת-
כנשק התקפה, או כלפי האדם עצמו, מה שמכונה הומור עצמי.
האדם הצוחק על עצמו כאילו אומר לסביבתו "אל תתקיפו
אותי אני עושה זאת בעצמי, אפילו טוב מכם", מי רוצה
להתקיף אדם המתקיף את עצמו? בצורת הומור זו,
האדם לוקח את עצמו ואת תכונותיו כאובייקט לצחוק.
ההומור העצמי כמו גם ההומור השחור, נכלל בפונקציות
של ההומור כמנגנון הגנה .
יתכן שהתייחסות לחולשה עצמית מעוררת גם סימפתיה.
אך אל נשכח שבהומור עצמי יש גם תחושה של כוח.
רק מי שחזק באמת יכול לראות ולהראות את חולשותיו.
עצם ההתייחסות לחולשות אלו מוכיחה את גדולתו של זה
המסוגל להתמודד אתן בגלוי.
|
