תוקפנות היא מונח כללי ביותר למגוון רחב של
פעולות הכוללות התקפה, עוינות וכו'.
תוקפנות שייכת לדחפים האינסטינקטיביים של
בני האדם. לרוב היא משמשת לאותן פעולות
שאפשר להניח כי מניעים אותן פחד או תסכול.
כל חברה יודעת שביטויי תוקפנות בתוכה עלולים
לגרום להרס פנימי, ומקיימת מערכת חוקים האוסרת
על גילויי תוקפנות. יחד עם זאת, החברה יודעת שרצוי
למצוא דרכים לביטויו של דחף זה, שאינן מסכנות אותה.
לפיכך כל חברה מעצבת לעצמה מנגנונים לשחרור תוקפנות
בדרך מקובלת, מעין "שסתומי לחץ". אחת הדרכים שבה
מאפשרת החברה ביטויי תוקפנות הינה ההומור )זיו, (1996 .
הפונקציה התוקפנית של ההומור כוללת:
א. הומור מתוך הרגשת עליונות
ב. הומור מתוך תסכול
 |
