אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים, מתוכן 87 שנות עינוי ו-30 שנות שעבוד חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים. שלושת הרגלים הם: פסח, שבועות וסוכות


א. חג הפסח - נקרא כך מכיוון שבמכת בכורות הקב"ה פסח (דילג) על בתי בני ישראל וגם על שם קורבן פסח ב. חג המצות - נקרא כך על שם המצות הנאכלות כל ימי החג ומזכירות לנו את "לחם העוני" אשר אכלו אבותינו במצרים ג. חג החרות - נקרא כך מכיוון שבני ישראל יצאו בו מעבדות לחרות ד. חג האביב - נקרא כך מכיוון שחל בעונת האביב


"והיה היום הזה לכם לזיכרון וחגותם אתו חג לה" לדורותיכם חוקת עולם תחוגהו. שבעת ימים מצות תאכלו, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל - מיום הראשון עד יום השביעי וביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש - הוא לבדו יעשה לכם. ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חוקת עולם" (שמות י"ב, י"ד-י"ח)



התורה ציוותה אותנו לחוג את חג הפסח במשך שבעה ימים ביום טוב הראשון והאחרון אסור לעשות כל מלאכת עבודה, פרט למלאכות לצורך אוכל נפש.ששת הימים שלאחר החג נקראים ימי "חול המועד" ו-"מקרא קודש" וצריך לשמוח בהם ולכבדם במאכל ובמשתה, בבגדים נאים ובאי-עשיית מלאכה.(פרט למלאכות המותרות בחול המועד)


חמץ חמץ הוא קמח מאחד מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמת, שבולת-שועל ושיפון,הבא במגע עם מים במשך 18 דקות בפסח אסור החמץ בשלושה איסורים
א. אסור לקיימו ולהשאירו ברשותנו.
ב. אסור לאוכלו.
ג. אסור ליהנות ממנו.



חכמים תקנו שכל אדם שיש ברשותו כמות גדולה של מוצרי חמץ שהפסדם מרובה, יכול למכור את החמץ לפני פסח לגוי באמצעות שטר מכירה ולקנותו בחזרה לאחר לאחר חג הפסח. בימינו מתבצעת מכירת החמץ באמצעות הרבנות הראשית ושטרות המכירה מועברות אליה באמצעות גבאי בתי הכנסת


חכמים קבעו לערוך בדיקת חמץ באור ל-י"ד ניסן בצאת הכוכבים לאור הנר בכל רשותנו והסיבה לכך היא מפני שאדם רגיל בחמץ בכל השנה ובגלל רגילותו אולי ישכח את איסורו ויאכל ממנו, לכן קבעו לבדוק ולחפש אחר החמץ ולהוציא אותו מרשותנו לפני שיגיע זמן איסור אכילתו
לפני תחילת הבדיקה מברך
"ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ" בסיום הבדיקה אומר "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ולא ביערתיו ולא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".(יש נוהגים לומר נוסח זה שלוש פעמים).למחרת בבוקר שורפים את החמץ שמצאנו בבדיקה ואת החמץ שנשאר מארוחת הבוקר וחוזרים על אמירת ביטול החמץ


אם ברצוננו להשתמש בפסח בכלים אשר השתמשנו בהם עם מאכלי חמץ במשך השנה ונבלע בהם חמץ ניתן לעשות כן באמצעות הגעלת הכלים. וכיצד מגעילים כלים על מנת שיהיו כשרים לשימוש בפסח? הכלל שקבעו חכמים הוא: "כבלעו כך פולטו" ופירושו: משתמשים באותה דרך שבה נבלע החמץ בכלי על מנת להוציא את החמץ מהכלי. לכן ההגעלה מתבצעת באמצעות דוד גדול ובו מים רותחים ומבעבעים אשר אליו מכניסים את כלי החמץ לאחר שנוקו היטב. מיד לאחר ההגעלה שופכים על הכלים מים קרים והם כשרים לפסח. הגעלת כלים שהשימוש בהם לטיגון לצלייה ולאפייה מתבצעת ע"י ליבון באש


מצווה לשמוח בחג ולשמח את בני ביתו "חייב אדם להיות שמח בימים טובים אלו, הוא ובניו ואשתו ובני בניו, וכל הנלווים עליו...כל אחד בראוי לו. כיצד? הקטנים נותן להם אגוזים ומגדנות הנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים"... (רמב"ם הלכות יום טוב פ"ו הי"ז-י"ח)


נקודת השיא של חג הפסח היא "ליל הסדר" המצוות בלילה זה הן רבות וכדי שלא נאחר את המוקדם
ונקדים את המאוחר קבעו חכמים סדר קבוע הכולל בתוכו את כל מצוות הלילה כסדרן ונקרא "הגדה". מרכז "ההגדה" הוא ספור יציאת מצרים שהתרחש בתאריך זה אחת המטרות המרכזיות של "ליל הסדר" היא ללמד ולהסביר לילדים על יציאת מצרים, לאפשר לילדים לשאול ולהשיב להם, כמו שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא"...(שמות י"ג, ח') לכן קראו חכמים לסיפור יציאת מצרים ב"ליל הסדר" -"הגדה" (מלשון להגיד). "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".(מתוך ה"הגדה")


נוהגים להניח על שולחן "ליל הסדר" קערה או מגש ובהם המרכיבים הבאים: מצות - שלוש מצות כנגד שלושה אבות: אברהם, יצחק ויעקב. אכילת המצות היא לזכר שעבוד מצרים - "לחם עוני" וזכר לגאולה שהיתה בחפזון.(בימינו גם זכר לקורבן פסח)

בשר זרוע - זכר לקורבן פסח


ביצה - זכר לקורבן חגיגה

מרור(חזרת,חסה) - זכר לעבודת הפרך שעבדו בני ישראל במצרים, שנאמר: "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבודה קשה" (שמות א',י"ג-י"ד).

חרוסת(רסק פירות) - זכר לטיט שהכינו בני ישראל במצרים.


כרפס(סוג ירק) - זכר למספר בני ישראל במצרים ועבודתם בפרך: כרפס בהיפוך אותיות - ס' פרך, כלומר: בגימטרייה שישים ריבוא עבדו בפרך.


מצווה לאכול ולשתות ב"ליל הסדר" בהסבה - ישיבה בהטיה של הגוף לצד שמאל כדרך חרות וכדרך מלכים (עיקר מצוות ההסבה היא באכילת המצות ושתיית ארבעת הכוסות).


מצווה לשתות ארבע כוסות יין ב"ליל הסדר" זכר לגאולת עם ישראל. כאשר אמר ה' למשה ללכת ולבשר לעם ישראל על גאולתם ממצרים, הוא ביטא זאת בארבעה ביטויי גאולה "לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים"...(שמות ו',ו'-ז') ובהמשך מופיע ביטוי חמישי "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם יצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה, אני ה'".(שמות ו',ח') לכן נהוג למזוג כוס חמישית: כוס אליהו הנביא אשר מסמלת את הגאולה העתידה לבוא


נאמר: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" (פסחים י' משנה ח'),המילה "אפיקומן" מורכבת משתי מילים יווניות - "אפיקו" ו-"מן" שפירושן: הוציאו קינוח; מילים אלו מסמלות על סיום הסעודה ותחילת הקינוח. אך בפסח שלא כמו בשאר ימים לפני סיום הסעודה אוכלים את המצה שהיא ה"אפיקומן" של פסח ואחריה לא טועמים כלום כדי שישאר לנו טעם המצווה זכר לקורבן הפסח בזמן בית המקדש שהיה נאכל בסוף הסעודה. נהוג שהילדים גונבים את ה"אפיקומן" ומחזירים אותו רק לאחר שמבטיחים להם מתנה, במטרה לשמור על ערנותם של הילדים עד גמר "הסדר"


כל שבעת ימי הפסח אחר תפלת שחרית אומרים "הלל" תפלת הודיה הנאמרת בחגים ובימים שנקבעו לזכר מאורעות מרכזיים בחיי האומה. (ביום טוב הראשון של פסח אומרים "הלל שלם" עם ברכה תחילה וסוף).
הזכרת ובקשת "הטל"
ביום טוב ראשון של פסח לפני תפילת מוסף
אומר חזן בית - הכנסת פיוט מיוחד להזכרת "הטל" ומוסיף מספר פזמונים וכבר בתפילת מוסף מתחילים לומר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם" ובברכת השנים שבתפילות שמונה-עשרה מחול-המועד והלאה אומרים "ברכנו" במקום "ברך עלינו". אמרו רבותינו שהסיבה לשינוי בזמן הזה דווקא היא מכיוון שגשם בחג הוא סימן קללה ומשבית את שמחת החג


"קמחא דפסחא" מצווה לתרום לפני חג הפסח צדקה למשפחות נזקקות על מנת שיוכלו לקנות את מצרכי החג ובכך מקיימים את הכתוב ב"הגדה" "כל דכפין ייתי ויכול"- כל מי שרעב יבוא ויוכל איתנו. "כל דצריך ייתי ויפסח" - כל מי שצריך יבוא וישתתף איתנו בפסח.



ההגדה של פסח בחינם לטלפון נייד לאנדרואיד - לחץ כאן


נשמור איש על רעהו כי הרי כל ישראל ערבים זה לזה - דיוגינס

מתוך זולו יהדות