עו"ד צעד אחד קדימה לפני כולם
מחשבונים משפטיים


  

למה הריבית צריכה לעלות לרמה ריאלית

הריבית צריכה לעלות / מאת: שרון דיוגינס טל

25/11/2009

 

רקע מהיר למשבר הפיננסי הגדול

המשבר הגדול שהחל בשלהי 2008 בארה"ב, יצר גלי הדף שהשפיעו כמעט על כל כלכלות העולם. הסבר העיקרי שניתן לו, התבסס בעיקר על מחירי הדירות שעלו בלי שום פרופורציה לשווים האמיתי - המשכנתאות שניתנו לא היו מגובות ביחס ריאלי לשווי הנכס וללא מרווח ביטחון הולם בין ההון העצמי לגובה ההלוואה. שוק הנדל"ן התנפח למימדים של בועה ומשזו התפוצצה גררה אחריה למפולת את כל השוק הפיננסי לרבות השוק הפנסיוני (ירידות של למעלה מ 30%) והיוותה איום של ממש על הבנקים. בארה"ב לבדה קרסו מעל 100 בנקים.

 

מקור עושרו של בנק

כדי להבין איך מגיעים למצב שבו בנק קורס, צריך להבין תחילה מה הבסיס למקור עושרו של הבנק. מקור העושר העיקרי של בנק הוא כמובן, כמות המזומנים שבידיו. את המזומנים הוא מלווה ובתמורה הוא מקבל ריבית. גובה הריבית הוא למעשה מחיר הכסף, ככל שהריבית תהיה גבוה יותר כך גם הרווח של הבנק יהיה גבוה יותר.  יהיו לו יותר מזומנים, הוא יוכל  להלוות יותר ולהתעשר. אך הבנקים כמובן לא יכולים להלוות את כל הכסף שברשותם, הם חייבים לשמור חלק מהכסף נזיל, בין  אצלם ובין אצל הבנק המרכזי. ליחס בין ההון העצמי  לסך כל הנכסים/התחייבויות שנותן הבנק קוראים יחס הלימות ההון. בפשטות ככל שלבנק יש יותר מזומנים יציבותו גבוהה יותר.

בישראל בשנת 2007 יחס הלימות ההון עמד על 9% - המשמעות היא שאם 9 אנשים מתוך כל 100 מבעלי החשבונות בבנק היו מבקשים את כספם -  לבנק לא היה כסף לתת. החל משנת  2009  יחס הלימות ההון הנדרש מבנקים בישראל עומד על 12%. להערכתי, במדינתנו המיוחדת יחס הלימות הון צריך לעמוד על לא פחות  מ 20%, מהסיבה הפשוטה שכל אזרח ישראלי המשלם מיסים הוא בפועל גם ערב לביטחונם של כל הבנקים בישראל - חשוב שתהיה לנו בנקאות יציבה ומבוקרת.

 

למה כשלו הבנקים בארה"ב

בשונה מישראל יחס הלימות ההון בארה"ב עמד על 3% ולעיתים על 1% - המשמעות מינוף  גבוה ובפרט שהריבית בארה"ב נמוכה ולא שיקפה באופן ריאלי את מטרתה - מחיר פיזור הסיכון. בנוסף, רמת הביטחונות הייתה ירודה, משכנתאות ניתנו שם למימון מלא ולעיתים אף ללא צורך בהון עצמי. בישראל לעומת זאת, מגיע שמאי מטעם הבנק - באם הוא מעריך את שווי הנכס בפחות מ 30% מגובה המשכנתא הנדרשת - לא תינתן המשכנתא. מרווח בטחון זה מאפשר לבנק לעמוד איתן גם בקריסת מחירי נדל"ן עד 30%. מכאן ניתן להבין, שגם ירידה של 10% במחירי הנדל"ן בארה"ב לא הייתה יכולה להיבלם הן משום שלבנקים לא היו ביטחונות נאותים והן בשל יחס הלימות הון נמוך - דבר שהעמיק את המשבר והדרך לקריסה הייתה מעין כדור שלג שהלך וגדל בהתדרדרותו במדרון.

 

דרכי הטיפול במשבר הפיננסי בארה"ב

כתרופה מהירה הזרים הממשל סכומים חסרי תקדים של כסף לשוק ההון, הוריד את הריבית לרמה אפסית וזאת על מנת לנסות לייצב את המשק, למנוע קריסות בנקים נוספים ולעודד את הצריכה הציבורית. הממשל אף הגדיל לעשות והלאים חלק מהגופים הפיננסים. למשל: לחברת AIG הממשל הזרים למעלה מ 190 מיליארד דולר,  סכום בלתי נתפס! ואולם לחברות מוכרות אחרות הממשל נתן לקרוס. אין ספק שנוצר כאוס פיננסי לזמן קצר - אך שנה אחרי, השוק הפיננסי החל להראות סימני יציבות דבר שניתן לראות גם באמצעות הבורסה.

 

דרכי הטיפול במשבר הפיננסי בישראל

בארצנו הקטנה נערכו בהתאם. בתחילת המשבר כפו על מרבית העובדים בישראל הורדת שכר, קיצצו בתנאים, פרשו רשת ביטחון לבנקים הגדולים כדי להגדיל את יחס הלימות ההון ויציבותם, העלו את עמלות הבנקים למשקי הבית וכמובן לא פסחו על הורדת הריבית. ריבית בנק ישראל ירדה לרמתה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה. בעיתונות פורסם שנגיד בנק ישראל רכש מעל 200,000 מיליארד דולר כדי ששער הדולר לא יתרסק, והצהיר שמדיניות הריבית הנמוכה נועדה לעידוד הצריכה.

 

תופעת לוואי מיידית - בועת נדל"ן  

כמעט לכל תרופה שאינה טבעית יש תופעות לוואי. עצם התערבות הבוטה של נגיד בנק ישראל במתן תרופה כניסיון לייצוב המשק הן ע"י רכישה מאסיבית של דולרים והן ע"י ריבית אפסית העידה על כשל שוק עמוק.

רכישת דולרים בסכומים חסרי תקדים, סייעה לשמור על שער דולר בו חפץ הנגיד - אך באם חופן מיליארדי הדולרים יגיע לידי אוצר - המשמעות די פשוטה - לחצים אינפלציוניים שיובילו לעליית מחירים. לכן, כל עוד הכסף שמור בבנק ישראל מדובר בתופעת לוואי נדחית.  בנוגע לשער הריבית - הסיפור שונה ולא אחר מתופעת לוואי מיידית. שיעור ריבית אפסית גרם לבעלי ההון לחפש תשואה בטוחה יותר ואלה מצאוה ברכישת דירות להשכרה. בזמן שבבנק ניתנו ריבית על פיקדונות בשיעור של פחות מרבע אחוז לשנה - בתחילת המשבר על דירות להשקעה היה ניתן לקבל תשואה הגבוהה  מ 5%. עד מהרה חלה עליה במחירי הדירות הן בשל הביקושים הטבעיים של הזוגות הצעירים, הן בשל ביקושי משפרי הדיור והן עקב היסטריית בעלי ההון שלא יכלו לראות את כספם נשחק ללא תשואה הולמת.  

המחיר הזול של הכסף אשר קיבל ביטוי בריבית אפסית - יצר תופעה מדאיגה: ממוצע גובה המשכנתאות של זוגות צעירים עלה באופן משמעותי (מ 470K ל 650K מעל 38%), תופעה זו מדאיגה עוד יותר לנוכח ירידה בשכר הממוצע וירידה במדד תשומות הבנייה למגורים. מחירי הדירות התנפחו בשנת 2009 למימדים של בועה - בועת נדל"ן. אין ספק שזו הייתה שנתם הטובה של  הקבלנים - לצידם פרחו יזמים שהציעו דירות במחירי "הנחה" של כ 20% באמצעות קבוצות רכישה.

 

בלימת עליית מחירי הדיור

בתחילת אוקטובר 2009, לאחר עלייה חדה במחירי הדירות - התבשרנו על התמתנות מה במכירת דירות. טוב, במחירים הנוכחיים מי כבר יכול להרשות לעצמו J . כמו כן, יתכן שהחשש מבועת הנדל"ן הביא את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להתפכחות ושיעור הריבית בסוף חודש נובמבר עלה במקצת (ב0.25% לריבית בנק ישראל בשיעור 1% וריבית פריים בשיעור 2.5%) .

 

מה למדנו משנת 2009 - ריבית הבנק המרכזי כגורם יציבות למשק

ריבית אפסית יוצרת מצב של חיפוש אלטרנטיבות השקעה אחרות: השקעה בבורסה , השקעה בפרויקטים מניבים והשקעה בנדל"ן. באופן דומה, באם הריבית תעלה הצפי שנראה מימושים בבורסה וירידה במחיר הנדל"ן לטובת השקעה באגרות חוב ממשלתיות ופיקדונות בנקאיים.  הבנק המרכזי עושה שימוש בריבית כגורם מייצב – למעשה,  הריבית הינה כלי רב עוצמה המצוי בידי כל נגיד בנק מרכזי  לצורך תיעול אפיקי ההשקעה במשק, ריסון האינפלציה, השפעה על שער המטבע המקומי ביחס למטבעות חוץ ואפילו יצוא או יבוא אבטלה וכדומה.

 

האם הריבית תמשיך לעלות מרמתה הנוכחית בארץ בעולם ובכלל ? האם הריבית יכולה להישאר ברמה אפסית לאורך זמן?

התשובה לכך טמונה בחוזקו וביכולתו של הבנק המרכזי להמשיך לשמש כגורם מייצב, בין היתר גם ע"י הדפסת כסף. אך כמו שציינתי לעיל, שימוש בתרופות יוצר תופעות לוואי, מכאן ששיעור ריבית אפסית לאורך זמן הוא בלתי בריא בעליל לכל משק, בעיקר מהצורך בריסון האינפלציה, והצורך של מתן חלופה לרווחיות בנקאית באמצעות מתן ערבות לקיומם של בנקים ע"י הבנק המרכזי בין היתר בעצימת עין בעניין העמלות הגבוהות אשר מוטלות על משקי הבית (בשנת 2008 עמלות הבנקים ממשקי הבית הסתכמו בכ900 מיליון).

הבנקים מומחים במסחר בכסף ומקור הרווחיות של המסחר מימים ימימה הוא שיעור הריבית. ברגע שהבנקים החלו להכניס את ידם עמוק לכיסנו ולהמציא עמלות שונות - החלה הפגיעה באמון הבסיסי שרכשתי לבנק ובכלל בתחושתי לגבי יציבותו. מנגד, זה לא סוד שרווחיות בנקאית משמע יציבות משקית. סיבות אלו תורמת להבנתי שהבנק המרכזי בישראל יצטרך לחזור לריבית הריאלית שהיא פחות או יותר בגובה האינפלציה השנתית ועוד קצת.

מאמרים וקישורים רלוונטיים נוספים של עו"ד טל שרון
הטבה למוכרי דירות הכל על משכנתא מדריך רכישת דירה
הריבית צריכה לעלות עצמאי ורע לו שכיר וטוב לו קופת גמל בלוף
מחשבון מס שבח צוואה כהלכה מתגרשים בכבוד
כתב תביעה נגד מעסיק צדק חברתי  העם דורש צדק חברתי לשון הרע על קצה הלשון