נגישות:          
    רקע:                    

מחשבונים משפטיים



מחשבון חלוקת מונטין אישי בין בני זוג | מחשבון איזון נכסי קריירה
 
תמ"ש מס / תיק גישור / בעניין :
 
מועד תחילת החיים המשותפים
 
מועד הפירוד / השבר / הקרע
 
שכר שנתי ברוטו האיש
 
שכר שנתי ברוטו האישה
 
שיעור העברה מהברוטו
 
האם להוון את שווי נכסי הקריירה
היוון מוניטין אישי
 
שיעור ריבית ההיוון






דברי הסבר: מודל חלוקת מונטין אישי בין בני זוג, חישוב דמי מזונות משקמים

הקדמה - ההצדקה המוסרית למזונות משקמים על דרך איזון עודף כושר ההשתכרות

דמיינו לעצמכם מצב בו בני זוג נישאו לפני שנים רבות כשהבעל סטודנט לרפואה והאישה משקיעה את כל זמנה בגידול וחינוך הילדים ועבודות משק הבית (נקיון, כביסה, קניות, ארוחות וכו'). במהלך השנים הבעל נעדר תדיר מהבית עקב משמרות רבות, מטפח קריירה ומתקדם להיות מנהל בכיר בבית חולים, בעוד האישה ממשיכה לעסוק בענייני משק הבית וטיפול בילדים.

לימים גדלו הילדים ועזבו את הבית, היחסים בין בני הזוג נקלעו למשבר ובני הזוג מבקשים להתגרש. האם זה הוגן שהאישה תצא בלא כלום מפירות הקריירה של בעלה ?

מודלים דומים של אנשי קריירה כאלו אנו רואים בתחום העסקי הפרטי כמו: רואי חשבון, עורכי דין, מהנדסים, עובדים בחברות הזנק (Startup) וגם בכירים בתחום הביטחוני, קצינים בכירים בצבא, במשטרה, בשב"כ , במוסד, שעושים לילות כימים וימים ארוכים לא רואים את הבית. כל אלו, במהלך השנים משפרים את כושר השתכרותם ויוצרים לעצמם מוניטין אישי, המתבטא בעודף השתכרות גבוה מאוד ביחס לבת הזוג שיוצאת לשוק העבודה בגיל מאוחר, אם בכלל.

כולנו יודעים שלרוב, ובפרט לאחר שנים רבות של הקרבת הקריירה לטובת המשפחה, שכר בת הזוג לעולם לא יוכל להשתוות לשכר בן זוגה. ועל כן, נולדה ההצדקה המוסרית כי יש לפצותה ב"מזונות משקמים" בגין אותן השנים האבודות שעבדה לא פחות קשה מבן זוגה, הן בגידול הילדים והן בתחזוקת משק הבית ו"פספסה" בכך את היכולת לפתח קריירה משל עצמה.

לצערי, עד כה אין כל חקיקה בנושא. לפיכך, שנושא נכסי קריירה מתגלגל לפתחו של בית המשפט , יש שופטים שדוחים תביעות נכסי קריירה על הסף ומנגד יש שופטים קשובים יותר. אך בהעדר כלים מקצועיים וקריטריונים ברורים נפגעת במידת מה היציבות השיפוטית - אין אחידות בפסיקה, מוגשים בשל כך יותר ערעורים ונוצר עומס מיותר על המערכת המשפטית.

המטרה: לייצר צדק משפטי בעניין פערים מהותים בהשתכרות בין בני הזוג כשאחד מהם צבר מוניטין אישי במהלך חיי הנישואין - להסדיר באופן אחיד וברור את חלוקת נכסי הקריירה בחקיקה קלה ליישום בכל אולם משפטי, בדיוק כמו שעניין איזון הנכסים הוסדר בחוק יחסי ממון ועניין הזכויות הסוציאליות הוסדר לאחרונה בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו. בכך, נבטיח שבן הזוג החלש לא יצא מקופח מחלקו במאמץ המשותף, מההקרבה ומאובדן המוניטין האישי שנצבר במהלך החיים המשותפים אצל בן הזוג השני שיש לו ערך עתידי כלכלי רב, אך הוא עצמו אינו יכול להנות ממנו לאחר מועד הפירוד.

 

הצעת מודל פשוט לאיזון נכסי קריירה - איך קובעים את גובה המזונות המשקמים?

אציג כאן מודל מפורט ופשוט שכל מטרתו לנסות לפתור את בעיית "תמחור" עודף כושר ההשתכרות - המוניטין האישי, באמצעות נוסחה פשוטה והוגנת בחלוקת נכסי קריירה כאשר נמצאת הזכאות* לכך (ראו דברי הסבר בהמשך המאמר*).

הסדרת עניין איזון נכסי הקריירה בחקיקה** תשיג בן היתר את המטרות הבאות:

  1. אחידות בפסיקה בין השופטים השונים.
  2. בהירות וודאות לכל צד.
  3. מתן תוקף משפטי למזונות משקמים לאחר מועד הפירוד.
  4. קיצור משך ההתדיינות.
  5. חסכון לצדדים בעלויות "מומחים" - חקירות נגדיות והנחיות בית משפט.
  6. פחות ערעורים למחוזי.
  7. יציבות משפטית.

 

להלן מודל פשוט עבור תשלום דמי איזון בגין נכסי קריירה לאחר מועד הפירוד:

( A - B ) X PCT = YBP

YBP = דמי איזון לשנה ( Yearly balance payment ).

PCT = שיעור העברה השנתי באחוזים - ערך ברירת מחדל 10%. לבית משפט או בית הדין הרבני, מטעמים מיוחדים שירשמו, סמכות לעלות עד 20% (20% מהכנסות גבוהות הם כ 50% מהכנסות נטו בניכוי מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי ). לדוגמא: בנסיבות שבהן בני הזוג לא צברו נכסים במהלך החיים המשותפים, לבית המשפט או בית הדין הרבני תהיה סמכות לקבוע את שיעור העברה עד 20%.

A = סך הכנסות ברוטו בן/בת הזוג בעל המוניטין בשנת מועד הפירוד.

B = סך הכנסות ברוטו בן /בת הזוג עם ההכנסות הנמוכות, בשנת מועד הפירוד.

N = מספר שנות נישואין.

מספר שנים לתשלום דמי איזון:

Min( Fix(N/4) ,6) = מספר שנים לתשלום דמי איזון נכסי קריירה

באופן אנלוגי לסעיף 8ג לפקודת מס הכנסה (פריסת הון אנושי , נכסי קריירה הם נגזרת של דיני עבודה לכן מוצע שיחול עליהם דין דומה לפריסת כספי פיצויים) על כל 4 שנות נישואין תינתן שנת פריסה אחת ומקסימום עד 6 שנים ובלבד שבכל שנה יתקיימו התנאים הבאים במצטבר:

תנאי הסף לתשלום דמי איזון בגין עודף השתכרות:

1. עודף ההשתכרות חייב להיות מהותי - יותר מפי שניים מבן/בת הזוג.

A > (B X 2)

2. שכרו של A חייב להיות גבוה מהשכר הממוצע במשק.

3. דמי האיזון ישולמו רק באם אין זכאות לתשלומי מזונות ומדור ילדים - אין כפל מבצעים!

4. דמי האיזון ישולמו רק באם לא משולמים תשלומי איזון בגין זכויות סוציאליות כגון: פנסיה, קופות גמל, כספי גמלאות, לרבות זכויות הנובעות מחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד 2014 - אין כפל מבצעים!

5. לבית המשפט או בית הדין הרבני תהיה הסמכות במקרים מיוחדים שירשמו, לא לפסוק תשלומי איזון בעניין עודף השתכרות בין בני הזוג.
דוגמאות:
א. לבן / בת הזוג השני יש יכולת לצאת לשוק הפרטי והוא בעל והישגים מקצועיים בתחומו ואפשרות להתפרנס בשוק הפרטי הרבה מעל השכר הממוצע במשק.
ב. בת / בן הזוג טיפח מוניטין אישי אך בו בזמן היה שותף מלא באופן יום יומי ולאורך כל החיים המשותפים בגידול הילדים וניהול משק הבית המשותף.
ג. המוניטין האישי או "המסה העיקרית" של המוניטין לא נוצרה במהלך הקשר הזוגי

 

פישוט המודל לשנות מס מלאות:

Fix = פונקציית הערך השלם של השבר - קרי הפריסה לשנות מס מלאות.

על כל 4 שנות נישואין תינתן שנת איזון אחת, הערך המקסימלי לשנות איזון לא יעלה על 6 שנים.

 

היוון

היוון יחול למי שיבחר לשלם את כל דמי המוניטין האישי בתשלום אחד.

שיעור ההיוון יהיה לפי ריבית בנק ישראל הידועה במועד הפירוד.

 

 

**דוגמה אפשרית להצעת חוק:

איזון פער עודף השתכרות מהותי בין בני זוג שנפרדו

 

 

פרק א': מטרה והגדרות

מטרה

  1. מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של עודף השתכרות מהותי בין בני זוג שנפרדו.

הגדרות

  1. בחוק זה –

"בן זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

"עודף השתכרות מהותי" – סך הכנסות ברוטו בשנת מועד הפירוד, של בן הזוג ובלבד שהן גבוהות יותר מפי שניים מסך הכנסותיו ברוטו של בן הזוג השני.

"שיעור העברה" – ברירת המחדל 10%. לבית המשפט או בית הדין הרבני, סמכות להגדיל את שיעור העברה, בנסיבות מיוחדות שירשמו, עד 20%.

"שנות העברה" – על כל 4 שנות נישואין , תקבע שנת העברה אחת ועד ל 6 שנים.

"שיעור ההיוון" – ריבית בנק ישראל הידועה במועד הפירוד.

"מועד הפירוד" – המועד שנקבע בפסק דין כמועד שבו חל פירוד בין בני הזוג, או מועד שעליו הסכימו יחד בני הזוג בהסכם הפירוד.

"בן הזוג המעביר" – בן הזוג שהינו בעל עודף השתכרות מהותי ושכרו גבוה מהשכר הממוצע במשק.

"השכר הממוצע במשק" – נתון השכר הממוצע במשק כפי שמפורסם ע"י המוסד לביטוח לאומי והידוע ביום הפירוד.

 

פרק א': אופן החלוקה

אופן החלוקה

 

  1. היה ולבן זוג אחד עודף השתכרות מהותי, יהיה עליו להעביר לבן הזוג שממנו נפרד את שיעור העברה מסך הכנסותיו השנתיות החל ממועד הפירוד למשך כל שנות העברה ובלבד שאינו משלם בפועל תשלום מזונות ומדור ילדים לבן זוג השני ו/או אינו משלם בפועל תשלומי איזון מזכויותיו הסוציאליות, כגון פנסיה, קופות גמל או מכוח חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד 2014.
  2. לבן הזוג המעביר תהיה הזכות לפרוס את סכום העברה ל 12 תשלומים חודשיים שווים במהלך שנת מס קלנדרית.

היוון

  1. א. כל עוד לא הושלמה תקופת שנות העברה לבן הזוג בעל עודף השתכרות מהותי, תהיה זכות להוון את עודף ההשתכרות המהותי על בסיס הכנסתו הידועה בשנת הפירוד למשך שנות הפריסה הנותרות ובכך להיות פטור מהמשך העברת תשלומים בגין עודף השתכרות מהותי.

ב. בחירה באפשרות היוון לא תאפשר חזרה ממנה לאחר ביצוע התשלום.

 

פרק ב': שקיפות ותרופות

שקיפות ותרופות

  1. בני הזוג יעבירו אחד לשני טופס 106 (שכירים) , טפסי דו"ח אישי באם עצמאיים, מאזן בוחן ודוחות כספיים באם הם בעלי חברה או בעלי שליטה בחברת מעטים.
    על כל צד להעביר את המסמכים האמורים עד לחודש אפריל בגין כל שנת מס קודמת.
    באם אחד מבני הזוג לא יעביר את המסמכים האמורים, יראו את הכנסתו כפי שהייתה ביום הפירוד בתוספת 30%.
  2. על כל איחור בתשלום תחול ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

 

פרק ג': הוראות שונות

ביצוע ותקנות

  1. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
  2. בני זוג רשאים להסכים ביניהם על איזון שלא בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שבית המשפט או בית הדין הרבני התרשם שאין תניה מקפחת.
  3. לבית המשפט או בית הדין הרבני תהיה הסמכות במקרים מיוחדים שירשמו לא לפסוק תשלומי איזון בעניין עודף השתכרות בגין חוק זה.

 

 

**דברי הסבר:

הנפקות המשפטית לאיזון פירות נכסי הקריירה

בית המשפט העליון (בע"מ 4623/04 מיום 26.8.2007) קובע כי בתנאים מסוימים נכסי קריירה יהוו נכס בר חלוקה בעת חלוקת רכוש. דברי כבוד השופט ריבלין: "אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו".

פסיקה זו של בית המשפט העליון , מהווה למעשה את סלילת את הדרך ל"מזונות משקמים" לבן הזוג החלש לאחר מועד הפירוד באמצעות ניסיון לאיזון המשאב האנושי העודף שנצבר אצל בן הזוג החזק.

 

מהו מוניטין אישי?

"מוניטין אישי" או "נכס קריירה" הוא כושר השתכרות גבוה הנובע מניסיון מקצועי שצבר בן זוג במהלך תקופת הנישואין, לרבות תואר אקדמי, רישיון מקצועי, כוח אינטלקטואלי, דרגה מקצועית, תפקיד בכיר, הכרה בציבור וכדומה.

כל דבר שניתן למכירה ניתן לקבוע לו שווי כלכלי בין קונה מרצון למוכר מרצון, אך מוניטין אישי אינו "עסק" או מוניטין של עסק הניתן למכירה. יתרה מכך, המוניטין האישי בנוי בעיקרו על אישיות, ניסיון מקצועי ומומחיות שנצטברו במהלך השנים ועם הפסקת עבודתו של בעל המוניטין האישי, עקב מחלה קשה או מוות לא יהיה כלל ערך כלכלי למוניטין האישי.

 

*המקרים שבהם לא תהיה זכאות לאיזון המוניטין האישי

בענייני גירושין, המוניטין האישי לא יילקח בחשבון בהתקיים אחד מהאירועים הבאים:

 

 

איך נחשב את המוניטין האישי?

הערכת מוניטין אישי הינו נושא שטרם נקבעו לגביו שיטות מובהקות למדידתו, והערכת השווי נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט או בית הדין הרבני. נכון להיום אין נוסחה פשוטה, ברורה וקבועה בעניין המוניטין האישי ומכאן אין אחידות בפסיקה בעניין פסיקת המוניטין האישי. לפיכך, מוצע לעיל מודל פשוט ואחיד לקביעת פיצויי בגין מוניטין אישי המבוסס על עקרון פשוט שיהיה קל ליישום בכל בית משפט ו/או בכל בית דין רבני ו/או בכל הליך גישור . המודל מבוסס על בחינה ופריסת תשלום בגין המוניטין האישי ביחס למספר שנות הנישואין כפול מעשר מהברוטו. להלן ההסבר:

 

מספר שנות פריסה כפונקציה של מספר השנים שבני הזוג חיו ביחד

המחוקק מכיר בפריסת רווח שנצבר בגין רווח הון מקרקעין או הון אנושי בגין פיטורין והוא מקל על הנישומים בסעיפים הרלוונטיים לכך, לראיה:
סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין - מאפשר פריסת הון מושבח ממכירת נכס מקרקעין עד לתקופה שאינה עולה על 4 שנים או תקופת הבעלות בנכס לפי הקצרה שבהן המסתיימת בשנת המס בה נבע השבח.
בסעיף 8ג לפקודת מס הכנסה - המחוקק מאפשר לעובד שזכאי לפיצויי פיטורין בסכום אשר מחויב במס הכנסה, לפרוס את הפיצויים, כאילו התקבלו בחלקים שווים במשך מספר שנים (לכל היותר 6 שנים) ולא כסכום חד פעמי בעת סיום העבודה.

באופן דומה, המודל המוצע יפרוס את החלק העודף של ה"מוניטין האישי" למספר שנים קדימה מאחר שאת הנכסים שנצברו בגין המוניטין האישי בעבר ניתן לחלק בין הצדדים בעין, באם מדובר בכסף או ברכוש. הרציונל העומד מאחורי פריסת החלק העודף של המוניטין האישי שטרם חולק הוא בכך שעליית ערכם של נכסיי הקריירה שצבר בן הזוג הינו תהליך המתרחש לאורך שנים, מכאן מן הצדק לפרוס את "הפיצוי העתידי העודף" בגין נכסי הקריירה על פני שנים, אך הפריסה תתבצע קדימה בלבד, מן הסיבות שאפרט בהמשך.

במקרה דנן, מאחר שמוניטין אישי הוא פרי יגיעה אישית מתחום דיני העבודה, תקופת פריסת המוניטין האישי המוצע תהיה בדיוק כמו פקודת מס הכנסה בעניין רווח הוני שהתקבל ממקום עבודה בעת פיטורין (סעיף 8 (ג) לפקודת מס הכנסה).

 

מנגנון פשוט לפריסת החלק העודף של המוניטין האישי

מוצע מנגנון פשוט לפריסת המוניטין האישי העודף בדומה לפיצויי פיטורין שיפעל כלדקמן: על כל 4 שנות נישואין תינתן שנת פריסה אחת ועד 6 שנים מקסימום שנות פריסה. למשל, זוג שניהל משק בית משותף 24 שנים יוכל לפרוס את התשלום בגין המוניטין ל 6 שנים (6=24/4), זוג שניהל משק בית משותף 12 שנים יוכל לפרוס את המוניטין ל 3 שנים (3=12/4). זוג שניהל משק בית משותף שנה אחת - לא תהיה זכאות לפריסת מוניטין אלא אם יצוין מטעמים מיוחדים ע"י בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

 

למה נפרוס תשלום בגין המוניטין קדימה ולא אחורה?

  1. סיבה א: בן / בת הזוג בתקופת הזוגיות נהנו מהמוניטין בעקיפין מהכנסות במהלך החיים המשותפים באופן שוטף והן בזכאות למחצית הנכסים שבהן הושקעו ונצברו. לפיכך, הכנסות ורכוש שנצטברו מן עבר ניתן לחלק בעין. אחרת תיווצר תוצאה בלתי צודקת ובלתי שוויונית וכפל תשלום לבת / בן הזוג השני. ראו תמ"ש (ת"א) 85651/97 - כבוד השופטת טובה סיוון.
  2. סיבה ב: על פי רוב מדובר באנשים עצמאים (רו"ח, רופאים, עו"ד), שאין להם בהכרח הבטחת רמת הכנסה עתידית כפי שהייתה בעבר, מפאת: שוק תחרותי , הפסקת העסקה מכל סיבה שהיא כגון: מחלה קשה, מוות או פרישה ללא הכנסות יפסיקו את המשך התשלום.

 

מועד החישוב ואפשרות להיוון

בתום כל שנת מס יעבירו בני הזוג אחד לשני טופס 106 (שכירים) , טפסי דו"ח אישי באם עצמאיים, מאזן בוחן ודוחות כספיים באם הם בעלי חברה או בעלי שליטה בחברת מעטים. באם אחד מבני הזוג לא יעביר את המסמכים האמורים, יראו את הכנסתו כפי שהייתה ביום הקרע בתוספת 30%. במקרים מיוחדים אלו יינתן פס"ד חלקי אחת לשנה ועד תום התקופה המקסימלית לפריסה (כפונקציה של שנות הנישואין) מפני שלא ניתן לאמוד את השווי להעברה לנקודת הזמן הנכונה. כל עוד לא הושלמה תקופת הפריסה לבן הזוג המעביר והמעוניין בכך, תהיה זכות להיוון למשך שנות הפריסה הנותרות - ללא אפשרות חזרה.

 

אופן חישוב סכום המוניטין האישי להעברה

אחת לשנה יערכו בני הזוג חישוב אריתמטי פשוט לפי המודל המוצע לעיל מתוך ההכנסה החייבת במס ברוטו! סכום זה יכפלו ב 10% או בשיעור אחר שיקבע ע"י בית משפט עד 20%, בשל נסיבות מיוחדות, כגון: נכות, מחלה של מי מהצדדים, שינוי בהשתכרות, העדר נכסים ואת הסכום שיתקבל יעבירו לצד החלש.

 

למה שיעור העברה נקבע על 10% מסך הכנסות הברוטו ולא מהנטו ?

 

דוגמא חישובית לחלוקת מוניטין אישי:

בני הזוג נשואים 35 שנה, האישה ויתרה על קריירה משל עצמה לטובת גידול הילדים. שכר האיש 1,000,000 ברוטו לשנה, האישה מעולם לא עבדה ותמכה בבעל, בילדים וניהלה את משק הבית.

(שכר שנתי נטו כ- 440,000 ₪) בשנה הראשונה האיש יעביר לאישה 100,000 ₪ האיש יעביר לאישה במשך 5 שנים נוספות 10% מסך כל הכנסותיו הישירות והעקיפות.

בפשטות: זוג שהיה נשוי 35 שנים והבעל משתכר 1 מיליון ש"ח ברוטו בשנה (83,000 ש"ח ברוטו לחודש), יעביר לפרודתו 8,333 ש"ח מידי חודש עד 6 שנים לאחר מועד הפירוד.

 

דוגמא חישובית נוספת לחלוקת מוניטין אישי:

בני הזוג נשואים 15 שנה, האישה ויתרה על קריירה משל עצמה לטובת גידול הילדים.
שכר האיש 360,000 ש"ח ברוטו לשנה שכר האישה שזה עתה בעקבות הפירוד יצאה לשוק העבודה, עומד על 60,000 ש"ח ברוטו.

(שכר שנתי נטו של האיש 204,000 ש"ח, שכר אישה נטו 53,400 ש"ח ₪)

בשנה הראשונה האיש יעביר לאישה 30,000 ₪. באם ההכנסות הצדדים יהיו דומות בשנתיים הקרובות - האיש יעביר לאישה במשך שנתיים נוספות 30,000 ש"ח שהם 2,500 ש"ח לחודש.

 



האתר והמחשבונים פותחו ע''י עורך דין שרון טל עבור בעלי זכות שימוש אישית במחשבונים המשפטיים (שופטים, דיינים, עורכי דין, רואי חשבון , שמאים, בוררים, מגשרים, מומחים ואנשי מקצוע). ט.ל.ח - בכל מקרה של סתירה בין תוצאות החישוב/מידע לבין האמור בחוק - האמור בחוק גובר. השימוש במחשבונים ובמידע באחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי אישי.