שיעור הפרשות חובת מעביד - ע"פ צו הרחבה במסגרת הסכם פנסיה חובה במגזר הפרטי מיום 30/12/07 כל מעסיק מחוייב
להפריש לעובד הפרשות שוטפות לחיסכון פנסיוני סוציאלי, לרבות עובדות משק בית, מטפלות, מנקות, עובדים בתחנת תדלוק, עובדים בחברות שמירה וכדומה.
השכר הקובע לצורך הביטוח הפנסיוני הוא השכר לפי חוק פיצויי פיטורין הכולל את שכר
הבסיס וכל התוספות הקבועות. על פי ההסכם מחוייבים המעסיקים להפריש כספי פנסיה
לעובדים עד לשיעור שנקבע בצו וזאת לכל העובדים החל מגיל
21 לגברים וגיל 20 לנשים, שבתחילת 2008 יהיו מועסקים 9 חודשים או יותר, ואין להם
הסדר פנסיוני, העובדים זכאים לתחילת ביצוע הפרשות פנסיוניות באופן מיידי.
היוון זכויות פנסיוניות - באם המעסיק לא הפריש את חלקו על פי הצו
,בפני המועסק עומדות שתי אפשרויות, האחת - שהמעסיק יפריש את מלא הסכומים המלאים שלא הפריש לקרן פנסיה
או לחליפין לתבוע את שווי הזכויות הסוציאליות שלא שולמו בבית הדין לענייני עבודה שזו החלופה הריאלית יותר בשל משבר אמון בין המעסיק לעובד.
אך באם בחר בדרך זו למעסיק תהיה הזכות להוון את התשלומים בהתחשב בגיל המועסק, מספר שנים לפרישה ולנכות את שווי דמי הניהול המקובלים שהיה על העובד לשלם לקופת הפנסיה.
המחשבון מציג את נתוני היסוד ביניהם גיל תחילת עבודה, גיל סיום עבודה אצל אותו מעסיק,
וכמו כן, מציג את אופן החישוב בצורה מפורטת לרבות
מספר שנות עבודה, מספר חודשי עבודה שלא בוצעה בהן הפרשה לפנסיה,
סכום ריאלי שלא הופרש (מבוסס על שכר פנסיוני קובע), מספר שנים להיוון, אחוז היוון נטו בניכוי דמי ניהול, כפל היוון וכמובן את הסכום הנתבע כשהוא מהוון.
במקרים הנדרשים ולפי הזנת הנתונים, המערכת עושה הבחנה בין עובד לפי חוזה אישי לבין עובד שמקבל את הזכויות הסוציאליות לפנסיה לפי צו הרחבה.
פלט החישוב הינו מפורט ומותאם להגשה בבית הדין לעבודה.
|
