צדק חברתי בתחום מערכת המיסוי , מס הכנסה  - יש להנהיג שוויון בנקודות זכות בין גבר לאישה ( אם בשנות ה 50 המחוקק רצה לעודד נשים לצאת לעבוד - היום המצב שונה - המטרה הושגה ואין יותר טעם להמשך ההפליה. נשים רוצות שוויון ורק בשוויון חובות יביא גם לשוויון אמיתי במקומות העבודה ). יש להכיר בהוצאות מנקה ומטפלת לבית, כהוצאות מוכרות למס הכנסה - בכך הדבר ייתן תמריץ להעסיק יותר "מנקות" ויותר "מטפלות" ויצמצם את האבטלה ויגרום לכדאיות יציאה לעבודה של אותן נשים בעלות כישורים שיכולות לתרום למשק תרומה גבוהה יותר מעבודות משק הבית ולא עושות זאת עקב חוסר הכדאיות של יציאה לעבודה לאחר הפחתת הוצאות המטפלת. יש להקטין את שיעור המס על יחידים בעלי הכנסות נמוכות ובכך ליצור תמריץ גדול יותר לעבוד יותר.

יש לשנות את התפיסה והתחושה השוררת בארץ "המינימום הדרוש להוצאות המשלה הוא בדיוק המקסימום בו ניתן לעשוק את התושבים". לפיכך,  יש לנסות להקטין כמה שיותר את הוצאות המגזר הממשלתי והציבורי עד כמה שיותר - הן בדיוק אותן ההוצאות הנופלות על הסקטור הפרטי שכבר שאינו יכול יותר לעמוד בנטל - יש להתייחס לסקטור הפרטי בכבוד הראוי - יש להפחית את המיסוי מהסקטור הפרטי שהוא אותו הסקטור אשר בלעדיו עובדי המדינה וכלל המגזר הציבורי לא יכולים להתקיים ולהתפרנס - יש לשקול פעם נוספת לפני כל הוצאה - במגזר הציבורי האם היא הכרחית? האם היא ראויה במבחן הערכי של הסקטור הפרטי ? האם המגזר הפרטי היה מוכן לכך? האם אין בה טעם נפגם?  כי בסך הכל אין המדובר בכספים של אנשי הציבור - אלא בכספים שלי ושלך  שאנשי הציבור אמורים להיות אמונים עליהם ביושר אישי.