ביטול אגרת הטלויזיה - לא מוסרי לגבות אגרת טלויזיה בשנות האלפיים. אגרה הטלויזיה הינה בעצם מעין "מס גולגולת" שבעליל נראית לכל בר דעת בלתי סבירה וכאינה מתאימה לרוח משטר דמוקרטי בימנו - בפרט שאין כל זיקה בין רמת השירות לגובה תשלום.  זאת מבלי להזכיר כי מדובר במערכת לא יעילה, מנופחת בהוצאות מיותרות - ובעלת לוליאנות טכסיסנית בוטה בייחוס למונח "חסויות". אם כבר משלמים אגרה,  אזי - הטלויזיה הממלכתית אמורה להיות  נקיה מפרסומות. בפועל יש פרסומות למכביר במסווה של "שקופיות", "תשדירי שירות", "חסויות" ועוד כהנה וכהנה מכבסת מילים לתחליפי "פרסומות" - כך שדומה כי "עובדים עלינו בעיניים" וכל אדם סביר בארץ, שאינו נמנה על בעלי הפטורים למיניהם מתשלומי האגרה מבין זאת. בין בעלי הפטורים הם עובדי רשות השידור , עובדי גל"צ, עובדי הטלויזיה החינוכית. מכאן - כל עוד חלה החובה החוקית לתשלום האגרה - יש מקום לשקול את הטבת המס הזאת הניתנת לקבוצת הפטור ולחייבם בהתאם בשווי ההטבה - ע"י גילום השווי בתלוש משכורת כהכנסה נוספת - מדובר באלפי עובדים ולפיכך ניתן לפחות להעשיר את קופת המדינה בלא מעט כסף. אם רשות השידור אינה יכולה לעמוד בפני עצמה אז מוטב שתתפרק - יש לה היום תחליפים לא פחות טובים (ערוץ 2 וערוץ 10 ) שאינם גובים מאתנו אגרה מיותרת ומאוסה. יהיו מי שיגרסו כי צריך להיות שידור ממלכתי. גם לשיטתם, האגרה היא לא הדרך. למדינה הכנסות ממיסים והכנסות מהזכיינים, מהכבלים והלווין האמורים לפחות בחלקם לממן את הטלויזיה הממלכתית.